יצחק ערן 67 מהם הרבה תוך כדי עיסוק במשימה . הראשון היה עקיבא פיינשטיין . עקיבא היה בן ראש פינה, ומעבר הגבול היה לחם חוקו . הוא עסק בהברחת מעפילים דרך הבניאס מסוריה ומלבנון . הוא עשה זאת ברציפות שנים מספר עד שנתפס עלידי הסורים קצת לפני מלחמת העצמאות . הוא היה אדם נפלא, איש שדה יוצא מהכלל . למדתי ממנו רבות . הוא שלט בפרטי הרזים של 'השדאות החייתית', הוא הבין את התנהגות הגמל, של הכלב ושל החמור . הוא הבין את רחש ההתחככות של רתמות הסוסים הקשורים, של מארב הז'נדרמים הלבנונים ) ה'דרק' ( . הוא ידע לקיים תחנות האזנה במעברים קריטיים, להחליק ללא בהלה ולהעלם, הכל באלגנטיות . הוא עשה זאת בגמישות של חתול אף על פי שהיה כבד גוף . " . . . האיש השני היה טיפוס מנוגד ל'חיית השדה' . היה זה משה כהן, איש שפיים לשעבר . הוא עלה ארצה מפולין שנים מספר לפני כן . ממנו למדתי את ההכנה היסודית שלפני כל פעולה . איש זה שלא היו לו החושים של 'איש השדה', וכשלקה על עצמו משימה, הרי למרות האוטודידקטיות שלו, עשה כל דבר ביסודיות מפליאה . כשהכין סיור לילה למשל, לפעמים לאורך של עשרות קילומטרים, עשה זאת בדקדקנות מושלמת . זה נדמה כ...
אל הספר