תחיית השפה העברית : מי'שפת בית הספר" ל"שפת התרבות" אליעזר בן יהודה והמורים הדבר שהעניק ליישוב החדש את הצביון התרבותי לאומי החדש והמובהק ביותר שלו היה ראשית הפיכתה של העברית לשפת התרבות והחברה המשותפת לכל רובדי החברה היהוךית בארץ ישראל , ( lingua franca ) ואף לשפה ילידית . השימוש בעברית רווח אמנם בארץ ישראל כשפת תקשורת בין העדות השונות "על פי ההכרח הטבעי , " אך היא היתה רק אחת מהלשונות המדוברות ושימושה היה מוגבל ביותר . גם הוראת העברית בשיטת ה"עברית בעברית" בבתי ספר "התורה והמלאכה" של כי"רו , שנפתחו על ידי נסים בכר ב , 1882 לא הונעה בתחילה על ידי אידיאולוגיה לאומית תרבותית . התנועה , שהיתה בעלת אופי סמלי להפיכתו של הדיבור העברי בכל רובדי החיים בארץ ישראל ליסוד עיקרי של תחייה לאומית חברתית ושל תנועה לאומית חברתית , קמה ביזמתם של אליעזר בךיהודה ושל "מתקנים" כמו יחיאל מיכל פינס ודוד ילין . בן יהודה נתן דוגמה אישית ב"משפחה העברית הראשונה" שלו , עודד מורים ללמד בעברית את כל המקצועות , יזם הקמת חברות לדיבור עברי , כמו "תחיית ישראל" ( 1882 ) ו"שפה ברורה" ( 1889 ) שייסדה את "ועד הלשון" ( שלא ...
אל הספר