ראשיתה של תנועת העבודה הארץ- ישראלית הדחף להתארגנות הפועלים בצד ההתארגנות המקצועית של הפועלים ויחד אתה קמו בארץ שתי מפלגות פועלים , שהתארגנו במתכונת של מפלגה כלל ארצית בעלת מנגנון ומסגרת ארגונית קבועה — ועידה י מועצה ומזכירות . שתי המפלגות נטלו על עצמן תפקידים לא פוליטיים , ובמידה מסוימת פעלו במקביל — ואף תוך תחרות — עם הסתדרויות הפועלים . שתיים אלו , " הפועל הצעיר" ו"פועלי ציון , " קמו מתוך העלייה השנייה העובדת והיו קשורות מבחינה רעיונית וארגונית בתנועת הפועלים היהודית הציונית ברוסיה . אנשיה באו לארץ נושאי תודעה חברתית , לאומית וחלוצית מגובשת , מתוך שאיפה ליצור בה מעמד עובד , שיכבוש את העבודה במשק העברי . רובם חשו תחושה של בדידות ואי נחת בשל מצבם כפועלים חקלאיים שכירים ( למעלה מ 60 % מפועלי העלייה השנייה היו פועלים חקלאיים שכירים ) במושבות , שאיכריהן היו לרוב שמרניים ומסורתיים והאווירה בהן עוינת לפועלים , והם אף נוצלו בהן ניצול של ממש . אך המושבות היו מקור התעסוקה העיקרי , הואיל ומשק המטעים שבהן הבטיח מקומות תעסוקה רבים , אף כי היתה זו תעסוקה עונתית , ואילו משק הפלחה סיפק עבודה קבועה...
אל הספר