ראשיתה של ההתיישבות השיתופית הגורמים להתיישבות הפועלים שילוב גורמים בעלי אופי שונה הביא , בראשית המאה העשרים , ליצירתו של דפוס התיישבות חדש ומהפכני בארץ ישראל — ההתיישבות השיתופית . גורמים אלה היו , בראש וראשונה , המבוי הסתום שאליו נקלעו אנשי העלייה השנייה בעקבות אי הצלחתם ב"כיכוש העבודה" במושבות והשאיפה ל"כיכוש הקרקע" ולהתיישבות פועלים עצמית , תוך ביטול החששות שהתיישבות זו תביא ל"התברגנות" ול"התאכרות" הפועלים ; שנית — ראשיתה של "העבודה המעשית" של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל עם הקמתו של "המשרד הארצישראלי" וגישתו החיובית של מנהלו , ד"ר ארתור רופין , לרצונם של הפועלים לנהל את חייהם בעצמם \ ושלישית — רכישת שטחי קרקע גדולים בארץ ישראל על ידי הקרן הקיימת והצורך ליישב אותם כדי למנוע את העברתם כאדמה בלתי מעובדת לרשות הממשלה . על שלושת אלה נוספה התארגנותן של "קומונות פועלים" צרכניות במושבות ונכונותן להפוך לקומונות יצרניות . איזור הגליל הוא שהתאים למימוש ניסר חדש זה . הפועלים בחוות הלאומ > ות
אל הספר