התפתחות המבנה החברתי של המושבות הריבוד החברתי כלכלי הזרמת ההון למושבות המטעים והפעילות הכלכלית הנרחבת בהן יצרו מקורות תעסוקה רבים והביאו לגידול האוכלוסייה בכמה מן המושכות עד היותן לעיירות קטנות , שרב בהן מספר הלא מועסקים בחקלאות ושבהן קיים פער חכרתי כלכלי רב , הבולט בתנאי הדיור וברמת החיים . בזכרון יעקב , למשל , שמספר אוכלוסיה ב 898 ו היה למעלה מ 1 , 000 נפש , היו כ 500 פקידים , סוחרים קטנים , בעלי מקצועות חופשיים , פועלים שכירים ועוברי אורח למיניהם . המבנה החברתי הריבודי שנוצר היה כשל עיירה מזרח אירופית טיפוסית . פתח תקוה , הגדולה במושבות , תוארה כ"עיר קטנה" שיש בה מסחר ער בקרקעות ובמגרשים . ואכן , בשל קרבתה ליפו ולתל אביב ובגלל כמות הקרקעות שבה נמשכו אליה מתיישבים זעירים מן העיר . אוכלוסייתה נחלקה לארבע קבוצות : בעלי נחלאות אמידים , בעלי נחלות עניים שנזקקו לתמיכה , בעלי נחלות "נעדרים" ופועלים חסרי נחלות . ב 1901 העסיקה פתח תקוה כ , 500 ו פועלים ערבים במטעיה . שונה מן היסוד היה המצב החברתי במושבות הפלחה הקטנות . הן העסיקו מעט פועלים שכירים ולא קיימו מערכת נלווית מפותחת של שירותי...
אל הספר