המבנה המשקי וההתפתחות הכלכלית של המושבות מתכונת הפלחות החלטתן של המושבות הראשונות להתרכז במשק הפלחה היתה נעוצה במיתוס המיוחד של האיכר המוציא לחם מן הארץ , ברצון להגיע להספקה מיידית של מזון , ברצון לחקות דפוסי חקלאות מוכרים מארצות המוצא ובחיפוש אחר צורת משק שתהיה תואמת קהילה כפרית "אורגאנית . " ההשקעה הראשונית בחקלאות בעל ובגידול תבואות היתה נמוכה , וההכנסות הצפויות היו מיידיות . המתיישבים בפתח תקוה , בראשון לציון , בזכרון יעקב ובראש פינה האמינו ששיפור המרכיבים המכאניים של עבודת האדמה יאפשרו להם לקיים חקלאות מודרנית כבסיס לרמת חיים גבוהה כהרבה מזו של הפלאח ה"חךאת "' ( אריס ) המקומי . הגידולים שנבחרו היו גידולי חורף — חיטה , שעורה ותורמוס , וגידולי קיץ — דורה , שומשום ואבטיחים , כלומר גידולי קיום , בתוספת גידולים מיובאים , ובראשם תפוח אדמה . מתכונת הפלחה רווחה במושבות רק זמן קצר , אך כגליל העליק היא התמידה , ועברה שיפורים במושבות יק"א בגליל התחתון . גם פועלי העלייה השנייה העדיפו את משק הפלחה , שאליו יכלו להתקשר קשר נפשי , והפלחה היתה הבסיס החקלאי לקבוצות הראשונות מאותם נימוקים שרווחו בקר...
אל הספר