מעצמאות לחסות ולניהול עצמי — שלושה שלבים בהתפתחות המושבות מעבר לחסות הבריו המתיישבים בראשון לציון התחילו בשנה הראשונה לאחר עלותם על הקרקע להכשיר את השטח , לבנות בתים ולחפור באר . ענף הפלחה עמד במרכז המשק החקלאי . ההכנסה הזעומה מענף הפלחה בתום העונה הראשונה , בשל היכול הדל , הניעה את מתיישבי ראשון לציון לפנות בבקשת עזרה לברון רוטשילד . גם אנשי זכרון יעקב וראש פינה נאלצו לפנות בבקשת עזרה דחופה ל"חובבי ציון" ולבררן בפריס . ביוני 1883 שיגר הברון רוטשילד את איש אמונו , מיכאל ארלנגר , לארץ ישראל , וכששב השליח החליט הברון החלטה גורלית לדברי ימי ארץ ישראל : לקחת את המושבות תחת חסותו המלאה ולהתחיל במפעל פילאנטרופי לאומי פרטי בהיקף שלא היה כמותו , אך ללא הצהרות מדיניות או מצע לאומי , ועד סוף 1883 עברו ארבע מושבות ראשונות לחסותו . ואילו " חובבי ציון" המשיכו לתמוך בשלוש מושבות אחרות — פתח תקוה , יסוד המעלה וגדרה , מושבת הביל"ויים שנוסדה ב . 1884 חסות הברון הביאה לביסוס כלכלי ולתנופת פיתוח , והוא הרחיב את שטחי הקרקע של המושבות הקיימות ואף הקים מושבות חדשות . עבודות הפיתוח והתשתית וכן היקבים היו מק...
אל הספר