המושבה : דגם היסוד של ההתיישבות החקלאית בתקיפת העלייה הראשונה בעקבות נםיונות ההתיישבות החקלאית של בני היישוב הישן בפתח תקוה ובג'עוני ( גיא אוני ( 1878 , החלה ההתיישבות החקלאית היהודית החדשה בארץ , שנמשכה מאז ואילך ברציפות . הדגם העיקרי של התיישבות היה זה של ה"קולוניה" — המושבה — אף שהוקמו גם יישובים בעלי אופי אחר : "אחוזות , " חוות חקלאיות , מושבי פועלים , קבוצות ומשקים פרטיים . בתקופה שבין 1882 ל 1914 הוקמו 52 יישובים , שכמה מהם לא האריכו ימים . בסופה של התקופה ( 1917 ) היו בארץ 44 יישובים חקלאיים , ממטולה בצפון ועד רוחמה בדרום , ובהם 12 , 000 נפש 159 ;> מכלל היישוב היהודי . ( ההתיישבות החקלאית עברה משכרים וזעזועים ושינתה לא אחת את דפוסיה המשקיים והניהוליים . הושקעו בה סכומים גדולים מאוד , בעיקר על ידי "הנדיב הידוע , " הוא הברון רוטשילד , ועל ידי גורמים פרטיים , ציבוריים ולאומיים אחרים . קשה להעריך את סכום ההשקעות הישירות והעקיפות בחקלאות בתקופה האמורה , אך נראה שהגיע ליותר מ 200 מיליון פראנק . מבנה המושבות ואופיין המושבות הוקמו על פי תפיסת יסוד אחת : משק פרטי ועצמאי של איכרים זעירי...
אל הספר