מקומה של ארץ ישראל בהיסטוריה של עם ישראל ובתודעה הלאומית למן שנות השמונים ההגירה כתנועה התופעה המרכזית בתולדות עם ישראל למן הרבע האחרון של המאה התשע עשרה ועד מלחמת העולם הראשונה היתה נחשול ההגירה רב הממדים ממזרח אירופה שפניו מערבה . מנקודת התצפית של תולדות הארץ קיבלה תופעה זו מימד היסטורי מכריע בשל הטייתו של קילוח דק מנחשול הגירה זה לארץ ישראל . ההגירה היהודית ממזרח אירופה הגיעה בשנים 1914-1881 ל 2 . 5 מיליון נפש בקירוב ( מתוך קרוב ל 35 מיליון מהגרים מאירופה בתקופה זו , ( ויצרה את המרכז היהודי החדש כארצות הכרית , שאליו היגרו בשנים 1898-1881 כחצי מיליון נפש 91 . 7 % ) מכלל ההגירה , ( ובשנים — 1914-1899 כ 1 . 5 מיליון נפש 85 . 6 % ) מכלל ההגירה . ( ההגירה לארץ ישראל היתה בשיעור של שניים שלושה אחוזים מכלל ההגירה היהודית הזאת ( בלא להביא בחשבון את ההגירה הפנימית בתוך רוסיה עצמה . ( עד 1870 באו רוב המהגרים היהודים ממערב אירופה , אך למן שנה זו ואילך הפכה ההגירה לתופעת קבע ולתנועה עממית יהודית במזרח אירופה . פוגרומים אלימים יצרו דחף הגירה במחוזות שונים , אך ההגירה היתה תהליך עמוק ומתמשך ל...
אל הספר