נסיגה ומשבר ביישוב הישן מבוכה רוחנית וקנאות בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים ניכרו ביישוב הישן של האשכנזים סימני מבוכה רוחנית , אשר עמדו לכאורה בסתירה לגידול במספרו ולהתרחבות מוסדותיו וארגוניו . אף אנשי היישוב עצמם הכירו בחוסר יכולתן של ישיבות ירושלים להוציא מקרבן גדולי תורה . תופעה חברתית זו נבעה ככל הנראה מעצם היותו של היישוב הישן חברת לומדים שהכל נכנסים בה לישיבה , מה שלא אפשר סלקציה ויצירת עילית של מצטיינים , והדבר פגע כרימוים העצמי של חניכי הישיבות . כה כשעה גברה תחושת הרפיון של היישוב הישן נוכח הישגיו של היישוב החדש , וגדל כוח המשיכה של היישוב החדש לגבי בני הערים הוותיקות . כמה מטובי הכוחות הצטרפו לפעילות משכילית לאומית או שעסקו בהפצת השפעה אירופית כמו אפרים כהן ךייס , דוד ילין , גד פרומקין וישעיהו פרס , וכמה אף הרחיקו לכת ועסקו בפעילות ראריקאלית יהודית בחוץ לארץ , כמו אברהם פרומקין , בנו של עורך "חבצלת . " לעומת זאת נתחזקה עמדתה הקנאית של האורתודוקסיה המסתגרת , שבאה לידי ביטוי בהחרפת סגנון הכרוזים והחרמות , בהתגברות המאבק בערכי החברה המתחדשת בערים ובמושבות , ובהתארגנות ...
אל הספר