" משכילי" היישוב הישן לצדה של העמדה האורתודוקסית המסתגרת שנקטו חוגי החרדים בירושלים כלפי התמורות שחלו בעולם היהודי הלכה והתגבשה גם גישה אורתודוקסית מתונה יותר , חלק מנושאי גישה זו היו ילידי הארץ , שנטלו חלק בפעילות הציבורית בכוללי הפרושים , וחלקם עולים ממזרח אירופה וממרכזה , אשר נטו לקבל כמה מערכי העולם האירופי וסיגלו לעצמם רעיונות ודרכי מחשבה בלתי מסורתיים . לאמיתו של דבר קשה להבחין בתחומים ברורים בין המשכיות הגישות הטרום אורתודוקסיות ללימוד החכמות החיצוניות נוסח גישת הגר"א , אשר נקטו כמה מרבני הפרושים , לבין קליטת ההשפעות החדשות והפנמתן . מכל מקום , חוקרי היישוב היהודי בתקופה האמורה כינו אותם אישים שדיברו על שינוי דרכי הקיום של יהודי ארץ ישראל ועסקו בכתיבה עיתונאית ובענייני ציבור או התמסרו למחקר ארץ ישראל בשם "משכילים . " ויהוים של "משכילים" אלו עם תנועת ההשכלה של יהודי אירופה רופף למדי , אף שניכרות זיקות ברורות בין "משכילי" ארץ ישראל לבין הסגנון והצורות הספרותיות של משכילי מזרח אירופה ; רובם ככולם נמנו עם פעילי הציבור ועסקניו — בין פרושים ובין חסידים — ומאבקיהם החברתיים העזים ביותר ...
אל הספר