היישוב בערי פנים הארץ ( 1914-1840 ) הקהילות הוותיקות ביהודה , בשומרון ובגליל המשיכו להתקיים ואף גדלו בממדיהן ( להוציא את שכם ואת כפרי הגליל , ( וירושלים הפכה לגורם הדומינאנטי בתולדות היישוב הישן . אולם משנות השמונים ועד סמוך למלחמת העולם הראשונה השפיעה צמיחתו של היישוב החדש רק במעט על אורח החיים ועל המבנה החברתי . ל תאוששותה של צפת קהילת צפת התאוששה לאטה מן הפורענויות שפקדו אותה בשנות השלושים וקלטה עולים רבים מארצות מזרח אירופה , שהגדילו את מספר אנשי כוללות האשכנזים שבה ממאות אחדות לאחר רעש האדמה לכ 4 , 000 נפש בשנות השמונים . בדומה לתהליך פיצול הכוללים בירושלים התרבו בשנים אלה גם כוללי האשכנזים בצפת , רובם ככולם כוללי חסידים מן האימפריה הרוסית , מגליציה , מהונגריה ומרומניה . למעשה היו כוללי הפרושים וחסידי חב"ד לסניפים של הארגונים שבירושלים , מה שמעיד על ירידת ההגמוניה של צפת ועל מעבר מוקדי הכוח של היישוב הישן מן הגליל לירושלים . היישוב האשכנוי התאפיין במחלוקות חריפות שהיו קשורות לסכסוכים שבחצרות הצדיקים החסידיים בחוץ לארץ , ואשר תוארו בהרחבה בספרות הפולמוסית של שנות השבעים והשמונים ....
אל הספר