תמורות בקהילות הספרדיות בגליל העלייה מצפון אפריקה בשלהי המאה השמונה עשרה ובראשית המאה התשע עשרה נמשכה זרימת העולים מארצות המזרח ומצפון אפריקה ושינתה את הרכבן של קהילות הספרדים בארץ ישראל ; במיוחד ניכרה התמורה בערי הגליל . עולי מרוקו , תוניס ואלג'יר הפכו לרוב מניינן של הקהילות , ומשפחות עבו , שושנה , מזרחי , סמחון , סתהון ובהלול נצטרפו לשכבות ההנהגה , לצדן של משפחות הספרדים יוצאי ערי תורכיה , שהבולטת בהן היתה משפחת אבולעפיה . למרות השינוי הזה לא נתפצלו כוללות הספרדים בערי הארץ , ועד לתקופה מאוחרת נשמרה בהן אחדות וריכוזיות . עולים מן הארצות השכנות , מצפון אפריקה ומארצות הבלקן נמשכו דווקא לגליל , בשל הביטחון היחסי שבחסות המושלים המקומיים , אשר לא נשתנה מאז נוסדה טבריה ומאז חודשו היישובים בכפרי הגליל , בימיךאהר אל עמר . כמו כן נהנתה טבריה מחסותה של משפחת פרחי , שהיתה קשורה כשירותים מדיניים וכלכליים עם מושל פל ך צידון . כך הוצג רבי יצחק אבולעפיה , בנו של ר' חיים , מחדש קהילת טבריה , בתיאור מאותה התקופה : מושל ופקיד של שתי העיירות האלה [ צפת וטבריה ] היה ר' יצחק אבולעפיה בתוקף ממשלת השר הגבי...
אל הספר