המבנה המסורתי וקבוצות העילית המבנה החברתי של האוכלוסייה המוסלמית בעיר ובכפר היה מושתת על המשפחה המורחבת — החמולה — והבית . גם בתחילת המאה העשרים עדיין לא היו להתארגנות ולהזדהות החברתית גוון מעמדי כלשהו , והתושבים היו נאמנים לפטרונים עשירים ובעלי עצמה פוליטית , אשר הנהיגו את המשפחות ואת הסיעות השונות . מבחינה זו לא היה מבנה החברה הערבית בארץ שונה מזה שבמדינות השכנות . שלוש קבוצות אולם למרות המכנה המסורתי של החברה הערבית העירונית בארץ ישראל אפשר היה להבחין בה כשלוש קבוצות חכרתיות כלכליות . הקבוצה הראשונה והחשובה היתה קבוצת הנכבדים , מבני העילית העירונית . אתריה באה קבוצה שהיתה פחות הומוגנית , מעמד הביניים החברתי והכלכלי — סוחרים , בעלי מלאכה , אנשי דת זוטרים ובעלי תפקידי שירותים שונים . הקבוצה השלישית כללה קשת רחבה מן השכבה העממית — פועלים פשוטים , סבלים , שרתים , חברי המסדרים הצופיים למיניהם ומחוסרי עבודה . משפחות ייעלמא
אל הספר