היישוב בעבר הירדן המזרחי

היישוב בעבר הירדן המזרחי החלוקה המנהלית רוב שטחו של עבר הירדן נכלל כולאית של דמשק ונחלק לשני סנג'קים : סנג'ק החוראן בצפון וסנג'ק עמאן כדרום ( שהפך משנת 1894 לסנג'ק כרך . ( ההתפתחות שעברה על ארץ ישראל המערבית ושינתה את פניה פסחה ברובה על עבר הירדן המזרחי . הארץ היתה נחלתם של שבטי הבדווים , והשלטון העות'מאני התקשה להשליט בה סדר עד שנות השישים של המאה התשע עשרה . התופעה של נדידת אוכלוסייה ממזרח לירדן אל מערבו היתה תופעת קבע ו בעיקר רבה היתה ההגירה ממרכז עבר הירדן ומאיזור החוראן . אזורים שהיו ידועים בפוריות אדמתם לא נוצלו , ורק החוראן היה מרכז של גידול חיטה ושעורה , שיוצאה — שתיים עד שלוש רבבות טונות תבואה כשנות ברכה — דרך עכו או חיפה בהובלה יבשתית , עד פתיחת מסילת הברזל בירות-דמשק-מזאןב . עיקרו של היישוב היה נווד או נווד למחצה . שני מקומות היישוב הגדולים היו א סלט , שאוכלוסיה התרבו מ 6 , 000 נפש לערך בתחילת המאה התשע עשרה ל 15 , 000 נפש בקירוב ערב מלחמת העולם הראשונה — כ 4 , 000 מתוכם נוצרים , רובם יוונים ; וכרך , שבה חיו ב 2 ו 18 כ 500 משפחות , וערב מלחמת העולם הראשונה — כ 4 , 000...  אל הספר