. 2 ארץ ישראל באימפריה העות'מאנית : קורות הארץ , דפוסי שלטון ומנהל השליטים המקומיים למיניהם והשיב למוסד הסלטאנות את מלוא תוקפו . אולם גם בימיו עדיין נשארה ארץ ישראל נתונה למרותם של שני הוואלים ( מושלים ) החזקים , יורשיו של ג'זאר בא ^ אלת ( פלך ) צידון-עכו , סלימאן פאשא ( 1819-1805 ) וע ^ ךאללה פאשא . ( 1831-1819 ) בדומה לג'זאר גם מוצאם של שני אלה לא היה מארץ ישראל , ולכאורה הם היו נציגיו הנאמנים של השלטון העות'מאני . אולם למעשה לא נשענו מושלים אלה על הסמכות שהעניק להם הסלטאן , ועיקר כוחם בא להם ממקורות עצמה פרטיים , כגון צבאות פרטיים , מנגנונים ביורוקראטיים ומקורות מימון עצמיים — חכירת הכנסות , מונופולים וכיוצא בזה . כך הצליחו סלימאן ועבךאללה לאחוז בשלטון תקופה ארוכה למדי , וייתכן שהשלטון המרכזי העדיף לנצל את כוחם כדי לייצב את אזורי כהונתם וכדי להטיל מרות על האזורים הסמוכים . איזור שכם א ? אלת צידון , שכלל את הגליל , אכן הצטיין ביציבות יחסית במשך מרבית שנות כהונתם של סלימאן ועבךאללה . אולם שונה היה המצב בדרום הארץ ובמרכזה . איזור הר שכם השתייך לא ? אלת דמשק . לכאורה היתה השליטה על איזו...
אל הספר