בוריס שץ פוגש את מחמוד מוח'תאר 127 המרחק ממנו לא אפשר להם להבחין בפרטים . שבליה יצא לחפש מישהו מעובדי הקתדרלה וקיבל לבסוף רשות לעמוד ליד צדו האחורי של המזבח, קרוב יותר לציור . הראשון להגיב היה בוריס : "עם כל הכבוד לאמן הבַּרוֹקִי החביב עליכם, אינני מבין מה צורך ראיתם בכך שנגרור רגלינו לכאן כדי להתבונן בציורו . אני שואל את עצמי מה עושה תיאור של מעשה רצח אכזרי כזה בכנסייה, ונוסף על כך, מדוע אמור ציור כזה לשמש, כפי שהסברת לנו, שבליה, אמצעי להרהורי דבקות דתית ? זה פשוט נורא ואיום" . בוריס עזב את הקפלה . מחמוד ושבליה שתקו למשך כמה רגעים, נשאבים וסופגים את נוראוּת האירוע המצויר שנשקף אליהם . לבסוף פנה שבליה למחמוד ושאל אותו אם הוא מכיר את סיפור ההתרחשות שהתמונה מתארת . "כן, ודאי", ענה מחמוד, "לסיפור הנורא הזה, המסתיים ברצח יוחנן המטביל, נוצרו אין ספור פרשנויות מצוירות שהכרתי בשהותי בפריז . אף אחת מהן לא מתארת את עריפת ראש המטביל כפי שמתאר אותה כאן קרווג'ו" . "אני מכיר את הסיפור עוד מילדותי", אמר שבליה . "למדתי בבית ספר קתולי שניסה להכניס בנו יראה דתית ולחנך אותנו להעריץ את מעשי הקדושים המעונ...
אל הספר