ליהח את חורשת הצהצהות ׀ 15 1 מובילה לחיים באשליה ולסבל רב . כפי שאומר הנזיר הבודהיסטי, הסופר מאתייה ריקאר, "ההיאחזות שלנו בתפיסת האני כישות נפרדת מובילה לתחושה גוברת של בדידות ושל חוסר ביטחון . היא מחזקת התמקדות בעצמי, מחשבות טורדניות ומחשבות על תקוות ועל פחדים ומרחיקה אותנו מאחרים . האני המדומיין הזה 3 נעשה לקורבן קבוע שנפגע מאירועי החיים . " ללא קשר להשקפה דתית, מדובר ברעיון מועיל ומרתק : בני האדם מחוברים זה לזה באופן טבעי — ביולוגית, רגשית, פסיכולוגית, אינטלקטואלית ורוחנית . יצירה של אני מבודד היא מסוכנת ומזיקה מפני שאינה טבעית . בדיוק כמו שהסתכלות על צפצפה אחת בלבד היא חוסר הבנה של טבעה האמיתי, כך גם הסתכלות על האדם הבודד — לא משנה עד כמה הוא חזק, מוכשר ומצליח — היא חוסר הבנה של טבענו . אנחנו אולי נראים בודדים, אבל אנו יוצרים רשת עצומה שמקיפה משפחות, חברים, קהילות, אומות ואף את העולם כולו . השינויים הבלתי נמנעים בחיַי — בחיֵי כל אחד ואחת מאיתנו — אינם טרגדיה מצערת . הם רק שינויים אצל חבר אחד המשולב במשפחת האדם — צימוח אחד של מערכת השורשים . הסוד שעוזר לי לשאת את הדעיכה — ליהנות ממנ...
אל הספר