270 מעון לנפש סוערת לכן, טוען הנלי, אין לראות בהשלכה הנרקיסיסטית ובהכחשה הגנות פתוגניות בבסיסן אלא ככאלה שבכוחן להפוך פתוגניות או להישאר אדפטיביות, על פי השימוש שעושה בהן האגו . בהקשר זה כותבת פאולינה קרנברג ( ,1989 P . Kernberg ) על ה"עצמי הגרנדיוזי" ( Grandiose Self ) אשר שומר על האיזון הנרקיסיסטי הפתולוגי בכך שהוא מתחזק את המשאלה שהעולם יהיה כפי שהעצמי הגרנדיוזי מצפה שהוא יהיה, בלי צורך להתפשר עם המציאות . היא מוסיפה כי אותו עצמי גרנדיוזי מונע את המגע עם האובייקטים המופנמים המקולקלים וההרוסים בזכות הפיצול הפנימי בינו לבין העצמי הדחוי, המושפל, הפגיע, אשר מושלך החוצה ( עמ' ,45 תרגום חופשי מצרפתית ) . עבור הרברט רוזנפלד ( 1971 H . Rosenfeld, ) , ההולך בעקבות מלאני קליין, במרכזם של יחסי אובייקט נרקיסיסטיים ניצבת הקנאה המסיבית לאחר ובאחר . מכיוון שקנאה זו מעוררת תוקפנות רבה כלפי האובייקט, היא מורחקת מן המודעות בעזרת דוולואציה מסיבית שלו, דבר המאפשר למטופל בסיטואציה הטיפולית שלא לבוא במגע עם עצמו ועם קשייו . אוטו קרנברג ( 1975 O . Kernberg, ) , עומד על ההבדלים בין תופעות נרקיסיסטיות בהפרע...
אל הספר