206 אילוי מדיניות הביטחון הישראלית, המבוססת על ההרתעה, קיבלה חיזוק מסוים כאשר הצהיר נשיא תוניסיה, חביב בורגיבה, ב- ,1965 שלערבים לא היו סיכויים לנצח את ישראל בשדה הקרב . אפשר לקבוע שהצהרתו שימשה אישור של מקור ערבי לכוחו המרתיע של צה"ל, וגושפנקה לתפיסת הביטחון הישראלית, שיש להשתית את יחסי ישראל-ערב על ההרתעה כדי 1 להגיע למו"מ על השלום . עם זאת פעל נאצר וציפה להזדמנות שבה יוכל להכניע את ישראל . הוא לא השלים עם ההכרעה הצבאית במלחמת סיני . להשקפתו התאפשרו הישגי ישראל במלחמה הזו כתוצאה משיתוף צרפת ובריטניה . לפיכך פתח נאצר בחימוש מזורז של ארצו ל"סיבוב שלישי" . הצלחת ההרתעה ב"מבצע רותם" וערעורה במלחמת ששת הימים אפשר לקבוע ש"הקו האדום" בגבול מצרים נחצה פעמיים : ב"מבצע רותם" ב- ,1960 ובערב מלחמת ששת הימים . ההרתעה הישראלית הייתה בסכנה . בשני המקרים הופעלה הדיפלומטיה לפתרון הבעיה . במקרה הראשון פעלה ההרתעה הישראלית, במובן שנאצר החליט להסיג את כוחותיו . ב- 1967 החליט המנהיג המצרי ליטול סיכון וללכת על הסף, כי הרגיש שמצרים הייתה חזקה דיה לתפיסת עמדה זו . בעקבות זאת החליט נאצר להסתכן במלחמה, אם תחל...
אל הספר