האמנת במין האנושי, ידעת את טובם ואת רעתם, אך האמנת בקדמה, והיית בן לוויה לכל נפש תועה המתהלכת בשבילי היקום . הקלת את המשא, הפגת את דאגות רעיי והענקת נדבות ביד רחבה, אף שעני היית בעצמך . הו, לו יטעם כל אדם פעם בחייו את עונג ההקרבה העצמית שחשת אתה בעת שסעדת חיילים פצועים וחולים בשנות מלחמת האזרחים הארוכות . חסיד כל יופי חי ; לא המדע היה אלוהיך, לא הספק החולני, כי אם דת הטבע ; נאה הייתה הבדידות לתפילותיך, יותר מאשר היכלות מוארים, אוהלי מועד ומזבחות . ידיד העלומים, הבגרות והזקנה, בעוללים יונקי שדי אמם ראית את גיבורי ופייטני דורות העתיד . בנועזותך גילית את עונג המשגל, בגאוותך הודעת כי נוזל הזרע של אב מושלם הוא תמצית החיים, וכי ברחם אם מושלמת תלויים עתיד העולם ואושרו ( נשיות כנה נושקת בלהט לחיקו הגלוי של מהלל תעלומת החיים ) . לאמיתותיך לא דרוש מגן, הזמן יישא את בשורתן : אם לא יתעלו בני דורנו לטהרתך הרוחנית והמוסרית, אזי ילדינו יכבדו את חייך שהתקדשו בשדות הקרב של וירג'יניה ; והדורות הבאים יזכרו אותך כאחד האנשים קרל סאדאקיצ'י הרטמן 100 המובחרים ו הדגולים שנולדו לאמריקה ולעולם כולו . אוהב האנוש...
אל הספר