ויטמן : "כן, אני מתמיד בזה עד הסוף, אבל הדמיון שלי אבד" . שימחתי אותו בתיאור התקדמותן של יצירותיו, ושבתי והזכרתי את ננציונה האיטלקי . הוא היה להוט לקבל את כתובתו . טרם עברו חמש דקות מרגע שהתיישבנו וארוחה הובאה על מגש : קפה, בשר, לחם וחמאה, פירות ועוגה . סאדאקיצ'י : "טוב, כדאי שנלך . אני מקווה שתרגיש טוב בהקדם" . ויטמן : "כעת מעונן, ייתכן שזה יחלוף" . היו אלה המילים האחרונות שאמר לי ויטמן . הייתי בניו יורק כשהגיעה אליי הידיעה על מותו . קם בי צורך למהר אל קמדן ולומר בהלווייתו מילים אחדות, אך מאחר שחסכונותיי היו דלים במיוחד באותה עת, ומאחר שנוכחותי בעצם לא נדרשה בשעה שרבים כל כך הגיעו לנחם ולכבד, הלכתי תחת זאת אל סנטרל פארק והתייחדתי בדממה עם אטוֹמי הנפש של המשורר השָׂב הטוב, ואחדים מהם, כך נדמה היה לי, נישאו לעברי על גבי רוחות מרץ הנעימות . קרל סאדאקיצ'י הרטמן 94 תם ספר זיכרונותיי . מראש נמנעתי מכל ניתוח וביקורת של יצירותיו של ויטמן וחקירה פסיכו ‑ פיזיולוגית של דמותו . ידידי הקווייקר הזקן העיר פעם בצחוק שיבוא יום ויעלה בידי לפרסם מעין שיחות גתה עם אקרמן משלי . מובן שלפמפלט שבידיכם אין כל...
אל הספר