ונטפלנו לא מעט לוויקטור הוגו . אהבתי את בהירות שיפוטו ואת התנהלותו הפשוטה והאיתנה . אחר כך נכנסנו לביתו, על חדריו הפשוטים וטובי הטעם, הוא הציג אותי בפני אשתו השתקנית ובנו הקטן, וישבנו לסעוד צהריים וללגום יין . לאחר הארוחה ביקש בורוז את סליחתי ואמר שעליו לצאת לעיירה פוקיפסי לשעות אחדות . "אבל אתה הישאר כאן, ונהג כאילו היית בבית ; אם ברצונך לקרוא גש לחדר העבודה שלי, ואולי אתה מעדיף לרחוץ" . במשך שעה קלה דפדפתי בכתביו של בורוז שמצאתי בחדרו, מקום קטן ומושלם, בקתה בת חדר אחד, מכוסה אזוב מבחוץ, ומבפנים מלאה ספרים וכל אביזר נוחות לכתיבה ; מחלונותיה נשקף נוף נהר ההדסון . מאוחר יותר, בשעת אחר הצהריים, ניגש אליי בנו הקטן וביקש ממני לשחק אתו . התגלגלנו על האדמה, טיפסנו על עצי דובדבן, ועשינו "כיף חיים כל היום" . עם חזרתו של בורוז הוגשה ארוחת הערב בידי אשתו השותקת תמיד, ומיד אחריה נטלתי את מקלי ותרמילי והתכוננתי להמשיך בנדודיי אל הרי קטסקיל . הוא ליווה אותי אל שער נחלתו ולחץ את ידי בחום . "סלח לי שאיני יכול להלין אותך הלילה, אך הנערה קרל סאדאקיצ'י הרטמן 80 המשרתת אינה נמצאת . קפוץ לבקר אם תעבור פה ...
אל הספר