au monde 17 הידוע שלו שהחווה כלפי המוני עוברי אורח . הישיש המרופט עצר מול חלונו והציג את סחורתו . ויטמן ברך אותו ב"מה שלומך, אדוני ? " הלבבי שלו, רכן קלות מעל אדן החלון והצביע על חבילת כפתורים צבעוניים, "כמה אלה ? " . רוכל ( מרים את הכפתורים לעברו ) : "חמישה סנט" . ויטמן : "לא תודה, לא דרוש לי היום דבר" . אחר כך השתררה שתיקה מביכה . הוצאתי את עותק אחרי הכול, לא לברוא בלבד שהעניק לי, מכורך כריכה נאה . "כמה נחמד הוא נראה ! " הוא קרא ובחן את הספר מכל צדדיו . "אתה מוכן להקדיש לי אותו ? " ביקשתי . "תודה", הוא ענה, הניח את הספר על ברכו כהרגלו בקודש כשכתב, רשם את המילים "ניתן לקס"ה מידי וולט ויטמן", בכתב ידו הכביר, הגס, כבד החריטה, שיכול היה לספק לקליגרפים שדה מחקר שופע . בתום החתימה השתררה שתיקה נוספת, מסורגת 17 . מילולית : שלום לעולם, פואמה של ויטמן שבה הוא מצייר אידיאל דמוקרטי של אחוות אדם . קרל סאדאקיצ'י הרטמן 28 בניסיונות סרק אחדים מצדי להביא אותו להתעניין בנושא כלשהו . הזכרתי באקראי את ידידי הקווייקר הזקן שנמנה עם מעריציו המוקדמים ביותר, מאחר שכבר קרא לפני ולפנים את מהדורת 1856 . "מה, א...
אל הספר