פרק א. התפתחות הֶסדר הפטור מגיוס לחרדים והמתח בינו לבין עקרון השוויון

ה צעה לסדר 4254 החוק העיקרית היא לצמצם את הפגיעה בשוויון, בלי לדון בתכליות האחרות המצדיקות פגיעה מסוימת בשוויון . 102 יתר על כן, השופט סולברג הטיל ספק בדבר קיומה של פגיעה חוקתית בעקבות פגיעה "קלאסית" בשוויון המתגלמת בהעדפה של קבוצת מיעוט על פני כלל הציבור . 103 לשיטתו, העדפה של קבוצה על פני משנתה, המבוססת על נימוקים בלתי עניינים, אינה מובילה בהכרח לפגיעה בזכות החוקתית לשוויון, וכי יש קושי בתיחום היקפה של זכות חוקתית זו . 104 ס י כ ו ם ב יני י ם שורת פסקי הדין של בית המשפט העליון בנושא הפטור שניתן לחרדים מגיוס לצבא — מפס"ד רסלר ( 1988 ) ועד פס"ד התנועה לאיכות השלטון ( 2017 ) — מצביעים על עמדה משפטית מורכבת של בית המשפט העליון ביחס להחלת עקרון השוויון על מתן הפטור . ניתן לחלץ מפסקי הדין כמה אמות מידה עקרוניות, הממסגרות את הדיון בחוקתיות חוקי הפטור השונים : ● הסמכה מפורשת בחוק . בעקבות בג״ץ רובינשטיין , ברור כי מתן פטור ממושך מחובת גיוס בהיקף נרחב מחייב הסמכה מפורשת בחקיקה ראשית, הסמכה שתבהיר בחקיקה כי הממשלה, או שר הביטחון, רשאים להעניק את הפטור . החקיקה שנתקבלה בעקבות ועדת טל קיבלה את ה...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר