6 במקום סיכום: הסיוט האדום־כחול־לבן

לאקדמיה, למפלגות השמאל ולתקשורת ? תשובתם של טאוב והשמרנים היא : הפוסטמודרניזם . השמרנים מחברים מוקדי כוח שונים לכדי מחנה אחד מאורגן, עם תוכנית עבודה שיטתית . לצורך זה הם מטשטשים את הפערים העמוקים בין קבוצות שונות בחברה ( ובינם לבין עצמם ) , לכדי "עם אחד ימני ברובו", מעמעמים הבדלים עמוקים בין מוקדי כוח שבדרך כלל מושכים לכיוונים שונים, לכדי אליטה אחת פוסטמודרנית . הפופוליזם הישראלי זקוק לפוקו ולפוסטמודרניזם כדי להתקיים . בלי הפוסטמודרניזם של פוקו אין לעם מול מי להגדיר את עצמו, כי בלי פוסטמודרניזם אין אליטה כמחנה פוליטי מוגדר . בלי אליטה אין מאבק באליטה ; בלי מאבק באליטה אין לעם סביב מה להתאחד, ובקיצור, למחנה השמרני - כנלחם את מלחמת העם מול האליטה - אין זכות קיום . לכן טאוב אומר בפירוש שהוא חובר לחלקים הקיצוניים של הימין הישראלי - כדי להילחם בפוסטמודרניזם . לפי המחנה השמרני, מלחמת האליטה בעם היא רק ביטוי של מאבק גדול יותר שמתקיים בזרמים התת-קרקעיים של החברה המערבית . יש לראותם בהקשר של מלחמת ערכי המסורת המערבית מול אויבי הציביליזציה המערבית . כזכור, לשמרנים חשוב להציג את התיאוריה של פוקו ...  אל הספר
רסלינג