242 122 גם אז בחרה תבורי בלבוש שחור ו"נטפלה"של תבורי להפוך בעצמה לפסל" . לפיסול ישראלי קנוני . תבורי בילתה מספר שבועות בשהות אמן בליסבון . במהלך השהות התוודעה לגן פסלים והחליטה להשתמש בו כזירה עבור ההעמדות הצילומיות שתכננה . היא עצמה הדמות בשחור, וצלם פורטוגלי בשם נונו מאטינז צילם עבורה . בעיני תבורי אין חשיבות כלל לשם היצירה – לא לשם הפסל ולא לפרט אחר לגביו . זהו פיסול גנרי המצוי למכביר בכל רחבי אירופה וארצות הברית . כך הופך הפסל לא רק לסמלה של מורשת יוון הקלאסית, אלא לרדי-מייד שמייצג את המורשת האמנותית המערבית מאז ימי יוון הקלאסית ועד ימינו – סמל המערב . הקִרבה הגופנית המֵרבית שמייצרת תבורי בינה לבין הפסלים יכולה להיקרא גם כהיצמדות נואשת אל תפארת מורשת יוון הקלאסית, אל האמנות המערבית, אל האמנות באשר היא . ראו למשל בעבודה בגני אסטרלה ( Jardim da Estrela ) , ליסבון, 2018 , לצד פסלו של המשורר והפילוסוף אנטרו דה קוונטל, שנעשה בידי סלבדור בארטה פייו ב- 1948 . הרצון להיאחז באמנות ככוח מרפא, כצרי, כדבר מה שמעלה ארוכה על הפצעים, רלוונטי במיוחד בימי המגיפה הללו . עבודה נוספת יכולה להיקרא גם כ...
אל הספר