קינת פין

41 ישראלי . העבודות ניזונות ממקורות השראה מנוגדים : המסורת היהודית הדתית והמסורת הנוצרית . כל אחת מן המסורות מייצגת את המחלה כרוח רפאים מסוג אחר . עולמות ידע מגוונים אלו ממסגרים את האיידס ואת הנשא תחת הקשרים שונים . ההקשר היהודי המופיע בתערוכה בא לידי ביטוי באמצעות המשפחה האינטימית . בדש גילה כי בעבר הרחוק היו הנשים במשפחתו מקוננות, ובצעירותו אף היה עד לטקס קינה שהנחתה סבתו, לפיכך אין זה מפליא שהנשים המקוננות הן שליוו את טקס ההיטהרות הייחודי של האמן . המקוננות הקיפו את בדש בחגורה של אהבה וכאב תוך שהן שרות את "התיקון הכללי", הלקוח מספר תהילים . זימרתן התנגנה בעגה ערבית מודגשת שהצליבה יחד זהות אתנית וזהות מינית באופן שלא נעשה עד כה באמנות הישראלית . התצלומים הדוממים נתלו בחלל התצוגה, מלווים בקולה של הזמרת דקלה ( שאף נכחה בטקס עצמו ) . הטבילה הסימבולית של בדש מנהלת דיאלוג אמנותי עם אקט הטבילה הממשי שביצעה האמנית שולי נחשון במקווה המסורתי בעקבות מחלת הסרטן שבה לקתה . השניים מתפתלים בנבכי המסורת היהודית המשמשת להם משען רוחני שאינו כבול בהכרח לציוויים הדתיים הנורמטיביים . כפי שמציינת האוצרת ...  אל הספר
הוצאת גמא