אני לבנטיני: לא אחד מרבים ולא אחד מרבים אלא אחד מרבים

הביאו את השמש : מבטים לבנטיניים 257 שולמית הר אבן נולדה באירופה והיא קובעת ברשימתה שהיא לבנטינית . לבנטיניות איננה עניין של גאוגרפיה גרידא ; היא תכונה שבנפש . גם אני לבנטיני . אני מזדהה עם העובדה כי הלבנטיניות היא בנפש ולא בגאוגרפיה . אבי נולד בזאכו שבכורדיסטן העיראקית ועלה ארצה עשרות שנים לפני קום המדינה . אימי נולדה בארץ . אני נולדתי בירושלים . ואני לבנטיני . וכך הדבר לאו דווקא בשל המיקום הגאוגרפי שבו נולדתי ושבו נולדו הוריי, אלא בשל העובדה שככל הנראה ירשתי מהם תפיסת עולם הרואה בלבנטיניות השקפה פילוסופית שאינה בהכרח מודעת לכך שהיא השקפה פילוסופית . זו השקפת עולם שנובעת ספונטנית ואינטואיטיבית, אגב התעלמות מהתודעה ומהשכל, לא בצורה מכוונת אלא בצורה טבעית, כמעט הייתי אומר – לבנטינית . הלבנטיניות היא אידאולוגיה-לא-אידאולוגית, כי הלבנטיני מסתייג מהקניית חשיבות לכל אידאולוגיה באשר היא . ברשימה זו, הנושאת גם אופי אישי ואוטוביוגרפי, אני מבקש לחשוב על השינוי התודעתי שחל במושג לבנטיניות ולהתחקות אחר הבסיס ההגותי להפיכת הלבנטיניות ממושג בעל מטען שלילי לחיובי . אדו�ן בכך תוך כדי התייחסות למי שיש ...  אל הספר
הוצאת גמא