מְ”שְׂנִיר עַד לְ”מָאוֹר”,מִ”שְלֵימֶר” לְ”עֲטָרָה” וּמִשְּׁלוֹשָׁה כּוּשִׁים” וַעַד לְ”גִּנָּתִי” סוֹבֶבֶת לָהּ מִלֵּיל עַד בֹּקֶר הַ”שַטָּארָה”, הַ”חֶבְרֶה - טְרַסְק” שֶׁל תֵּל אָבִיב הָאֲמִתִּית . פּוֹגְשִׁים שָׁם אֶת בַּת מִרְיָם וְלֵאָה, אֶת קְלַצְ’קִין וְאֶת אִיצֶ’ה הַצּוֹלֵעַ וּמֵסְקִין - כְּשֶׁהוּא שִׁכּוֹר כְּלוֹט - עִם רוֹבִינָא שָׁר אֶת “הָיוּ לֵילוֹת” : “הָיוּ לֵילוֹת, אֲנִי אוֹתָם זוֹכֶרֶת, אֲנִי אוֹתָם עַד סוֹף יָמַי אֶשָּׂא בַּמִּשְׁעוֹלִים, בֵּין דְּגַנְיָה לְכִּינֶּרֶת, עָמְדָה עֶגְלַת חַיֵּי הָעֲמוּסָה . וְהוּא נִגַּשׁ : שִׁמְעִי אֵלַי קְטַנְטֹנֶת, אֲנִי בָּנִיתִי בַּיִת לְשִׁבְתֵּךְ . . . ” - - - עִם מִפְלָסִים, עִם שַׁיִשׁ, עִם גָ’קוּזִי, עִם פּוֹעֲלֵי בִּנְיָן מִעַרְבּ - אֶל - שֵׁיךְ . . . “קַנְקַן” אַחַר חֲצוֹת . שָׁעָה שָׁלוֹשׁ בְּעֵרֶךְ, וְיוֹסְקוֹבִיץ וְאַיְזֶן עוֹד חוֹטְפִים כּוֹסִית . עוֹד הַמְּדִינָה לֹא פֹּה . עוֹד הַמְּדִינָה בַּדֶּרֶךְ . וְהָעוֹלָם נִלְחַם עוֹד עַל חַיָּיו שֵׁנִית . וּבְתֵל - אָבִיב פְּתוּחִים עוֹד כָּל הַ”בָּרִים” . מִ”גוֹטְלִיב” עַד”מְנַ...
אל הספר