כיצד התקבלתי לתיאטרון ‘אהל’?

לקרוא את הטקסט מתוך הספר” . המסך נפתח, אני ישבתי בכיסא הרב, ויושה עגל נכנס . “מאיפה אתה ? ” אני נשאל ועונה “בילגוריי” . “בילגוריי ? הרי זו העיירה שבה נולדתי וגדלתי” . איזו התאמה מופלאה בין הביוגרפיה האישית שלי לבין התפקיד שאני מגלם על הבמה ! ” מאוחר יותר, כשלמדתי משחק באמריקה, סיפרתי את זה ליצחק בשביס - זינגר ( אחיו של י . י . זינגר ) , והוא ענה כשחיוך שפוך על פניו : “ואותי מאשימים שאני מיסטיקן . . . הרי יש מיסטיקה מיוחדת ששייכת רק לילידי בילגוריי . ” לא אשכח כיצד, ב - 1951 , בכירי התיאטרון, הפליגו אל מעבר לים למסע הופעות באירופה עם המחזה ‘גם הוא באצילים’ מאת מולייר, ואנו צעירי התיאטרון נשארנו כאן עם הבמאי הבולגרי איזידור הרשקוביץ, לחזרות על מחזה אחר של מולייר, ‘תעלולי סקאפן’ . לתפקיד סקאפן לוהק ידידי ועמיתי יענק’לה בן - סירא, ואני שיחקתי בתפקיד המאהב ליאַנדֶר . הרגשתי עצמי כאורח לא קרוא בנשף מסכות . הדמות הייתה בנויה על יופי חיצוני שקשה לתאר . הבמאי החליט שאני מתאים לזה, הלבישו אותי בגלימה סגולה, הדביקו על ראשי פאה בלונדינית עם תלתלים וזה תאם לעיניים הכחולות שלי, אבל שיחקתי כל כך גרוע...  אל הספר