כתוב, על בסיס מעין ‘תסריט סצנרי’ כלשונו שהוא חיבר בעצמו . בדרך זו ניסה הלוי לקרב את ההצגה העתידית של ‘אהל’ לקומדיה דל - ארטה, המבוססת על אילתורים, ולהרחיקה מ’הפורים שפיל’המזרח - אירופי המסורתי ומהאופרטות של תיאטרון היידיש . את כתיבת העלילה השלים הלוי בסוף שנת 1929 . בתסריט סימן הלוי את ההתרחשויות העיקריות של העלילה וכן את תוכן הדיאלוגים בין הנפשות הפועלות . על פי התכנון המקורי הייתה ההצגה ב’אהל’ אמורה להכיל שתים עשרה תמונות . למרות כוונותיו של הלוי, מבנה העלילה ורשימת הנפשות הפועלות מזכירים מאוד את הקומדיה ‘קעניג אחשוורוש’ ( המלך אחשוורוש ) מאת אברהם גולדפאדן, ממנה שאף הלוי להתרחק . על פי תכנונו, הטקסט של ההצגה אמור היה להיווצר במהלך החזרות, כשהשחקנים מאלתרים את הרפליקות שלהם בהתאם להתרחשויות בסצנה זו או אחרת . בגישה זו נשען הלוי על הניסיון שצבר יבגני ווכטנגוב במהלך החזרות על הצגתו המפורסמת ‘הנסיכה טורנדוט’ ( שהתבססה על אלתורים של חברי הסטודיו שבניהולו, שעלתה על הבמה חודש אחרי ‘הדיבוק’ ב’הבימה’, קצרה הצלחה אדירה הותירה רושם עמוק על הלוי ) . 103 על פי התכנית של הלוי, התפקיד המרכזי בהצגה...
אל הספר