משה הלוי מביים את ‘ירמיהו’ על פי סטפן צוויג

‘ירמיהו’ כפיוט דרמטי המיועד לקריאה ולא כמחזה המיועד לבמה . וכך הנחה צווייג את אביגדור המאירי, המתרגם, במכתב ששלח ל’אהל’ ב - 21 באוקטובר 1927 : “הייתי מבקש מהמתרגם מר פוירשטיין ( המאירי ) לערוך קיצורים משמעותיים במחזה על פי שיקול דעתו . היום אני מוצא בו, פה ושם קטעים ארוכים מדי ומשפטים ומצבים החוזרים על עצמם . בהוצאה לאור החדשה של הספר בשפה 70 הגרמנית אני מתכוון לקצר את המחזה באופן רדיקלי . אני נותן לידי מר פוירשטיין בחירה חופשית באשר לנוסח הטקסט, ואשמח אם תשלחו לי הסקיצות של התפאורה להצגה כשזה יהיה אפשרי” . הלוי ערך וקיצר את ‘ירמיהו’ על פי תפיסתו . ביומנו מסביר הלוי את הקיצורים שערך בשאיפה להבליט את הטרגדיה של העם כולו : “המחזה שלנו מתרכז בעם . 71 הטרגדיה הפרטית של הנביא ירמיהו פחות חשובה . הטרגדיה של העם היא העיקר, ולכן בחרתי בחמש תמונות מתוך תשע אצל צווייג . לשם הסימטריה של מבנה המחזה הוספתי תמונה ראשונה” . ברשימת הנפשות הפועלות במחזה של צווייג צויינו שניים עשר שמות . כל השאר הם “נושאי כלים, חיילים, עבדים, אנשי ירושלים, שליחי נבוכדנצר, אנשי צבא כשדים ומצרים” . ברשימת המשתתפים בהצגה ש...  אל הספר