3 אסתטיקה, משה מנדלסון ושלמה מימון

159 האמנות והיופי בהגות היהודית בעידן הרנסנס והנאורות 325 מעין טיפות מרירות בהנאה המתוקה, ואלה מחזקת את התענוג, כשם שבתבשיל תוספת קטנה של מלח מבליטה את המתיקות . מנדלסון מתמקד לא רק במושאים שלא ניתנים למדידה מבחינת המרחב, אלא גם באלה שלא ניתנים למדידה מבחינת היותם בעלי עומק יוצר ללא גבול . כוונתו למושא המשפיע בעוצמה, כלומר לתופעת הגאונות, למעלות אופי ( virtue ) אשר מתקיימים ללא הרף 326 ובלא שנדע, בשל מוגבלותנו, מה יִצְּרוּ בעתיד . דומה כי הבלתי ניתן למדידה ( immeasurable ) הוא מרכיב נדרש, הכרחי אבל לא מספיק להגדרת הנשגב . נדרשת, ככל הנראה, שלמות אובייקטיבית . אלא ש"הבלתי ניתן למדידה", כפי שהצגנו ברכס ההרים, לא תואמים לשלמות שמגדיר ההיגיון . כלומר, אין החושים יכולים לקלוט באחת, במבט אחד, את כל המרחב או העומק או כל את החלקים והגוונים, או את האינטנסיביות של 327 בכתביו הראשונים של מנדלסון התופעה שאינה ניתנת למדידה . אפשר היה להבין שהנשגב הוא אחד מהתופעות של מה שאינו ניתן למדידה, אולם בכתבים המתקדמים הנשגב הוא תופעה העומדת ומוגדרת בפני עצמה . כדי להגיע ל"הנאה מושלמת" של הנשגב, הוא צריך להיו...  אל הספר
רסלינג