פרק 7. מסקנות והמלצות מדיניות

96 מחקר מדיניות 196 | אלמלא מוראהּ של מלכות ומבעיותיה וגאים בישראליותם . הזדהותם הערכית עם המשטרה, לעומת זאת, נמוכה יותר מזו של יהודים שאינם חרדים, והם נוטים לראות בה מוסד עוין ולא מכבד . תחושות אלה של חוסר אמון התחזקו בתקופת משבר הקורונה, אבל הן מעוגנות בהיסטוריה ארוכה של עימותים ועוינות ונובעות מתפיסות של שיטור יתר וקיפוח יחסי . החרדים מאמינים שהמשטרה אינה פועלת בהגינות, שהיחס שלה לחרדים מפלה ועוין ושהיא ממהרת להפעיל נגדם אלימות שלא הייתה מפעילה נגד קבוצות אחרות . בזמן שגרה החשיבות של לגיטימציה ( תחושת החובה לציית למשטרה ) ואמון ( הנכונות לסמוך על המשטרה ) נמוכה יחסית, שכן החיכוך עם המשטרה מוגבל . אך במצבי משבר, שבהם החרדים נדרשים לציית להוראות המנוגדות למה שנתפס כעקרונות מנחים של החברה החרדית, פוטנציאל העימות גדול יותר . תחושות אלה התחזקו בזמן המגפה, כאשר בעיני החרדים האכיפה של הריחוק החברתי, המסכות והסגרים הייתה בררנית והתעלמה מהצרכים של הציבור החרדי . שיטור החסר מתייחס לתחושת חוסר ביטחון כללית בכל הנוגע לתפקודה של המשטרה ( תחושה שאינה בהכרח שונה משל ישראלים אחרים ) , אבל גם לתחושה...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר