חיזוק היישובים בנגב . 203 הייצור באזור הדרום והנגב ו 70,000 לא"י לצינור המים, כלומר להמשכתו עד רביבים . 35 מתוך כך ניתן ללמוד כי התקציבים של שנת 1948 שנועדו לכך בוטלו בינתיים . תכנית הפיתוח היתה אמורה לבסס את כלכלת היישובים אך באותו זמן היא גם הותאמה לצרכי התקופה ולתנאיה . תוכנן שהענפים שבהם יימשך הייצור יקבעו לפי שני מאפיינים . הראשון, שתוצרתם תספק את צרכי הנגב . השני, שתוצרתם תהיה עמידה ותוכל להישמר זמן ממושך . בהתבסס על הנחות אלו הומלץ שהיישובים יעסקו בפיטום עגלים, בגידול תפוחי אדמה וכר . בסוף פברואר, כאשר נסתיים השלב העיקרי בביצור היישובים, שופר המצב הביטחוני הפנימי בנגב . בקרב המוסדות המיישבים שררה אווירה אופטימית ביחס לעתידו . הם סברו כי ראוי לבטל את ההקפאה הזמנית של הפיתוח והחלו נותנים את דעתם להגשמת מעשית של התכניות . המרכז החקלאי דן עם מפקדי הנגב על הובלת חומרי בנייה לרכיבים ולביתאשל . בהתחשב במצב הביטחוני הוטל על מחלקת ההתיישבות של הסוכנות להכין תכנית להתיישבות ולבנייה בביתאשל, לא במפוזר, כמקובל במושב, אלא בנקודה מרוכזת ומבוצרת, בבניינים ציבוריים המיועדים למושב ! הונח, כי ...
אל הספר