כלכלה ותעסוקה

עמדות החלוץ בנגב 93 צעיר היה משקל מכריע לשיקולי הביטחון . עדיפות שקיבל שיקול זה העידה על שינוי ביחס לחומרת הסיכון האורב להתיישבות החדשה בנגב . האילוץ הביטחוני שקבע את מספר המתיישבים טמן בחובו קשיים בתעסוקתם ומראש הובחן כי עניין זה יהיה אבן נגף לקיומם משום הצורך להעסיק את המתיישבים בעבודות חוץ ולהפחית מן העומס הכלכלי . מתווה התעסוקה החזוי והרצוי ) כל עוד לא הגיעו המים ולא הותחל בפיתוח חקלאי ( , צפה חלוקת תפקידים ותעסוקה סכמטית כדלקמן : 54 1 . עבודות מכניסות 5 ) לכל יישוב היו 8 נוטרים בשכר ( . נוטרות ושמירה 3 ) מתוך 8 הנוטרים ­ יהיו לרוב מחוץ ליישוב ( מ"נ 3 ) משק עזר ( משק וחצר 12 עובדי חוץ או מפעלים 23 2 . שירותים 3 מטבח 1 מכבסה מתפרה 1 מנהל וחשבונות i חצר וסניטריות 6 i 3 . חופשה, מחלה 30 סה"כ בשבועות הראשונים שלאחר העלייה על הקרקע לא הורגש עדיין הצורך בתעסוקה בעבודות חוץ . המתיישבים עבדו בהשלמת הקמת המחנה, בבניית סככה ללול וביתר הסידורים הדרושים ליישוב החדש . היישובים השתכרו בעבודות אלו מתקציבים שנועדו לעליית היישובים . עוד לפני העליות ניתנו הבטחות ונתלו תקוות לסידור 60 איש לערך מאנשי ...  אל הספר
ישראל. משרד הביטחון

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור