הרקע להחלטה על התיישבות רחבה בנגב והתגבשותה

72 הנגב בהתיישטת ובמלחמה בעלי סמכויות שלטון מצומצמות, המאוגדים במדינה פדרלית . גודלו של האזור היהודי היה קטן מאוד, כ­ 1796 בלבד משטחה של הארץ . הגליל המערבי, הרי שומרון, הרי יהודה, דרום הארץ והנגב הצפוני נכללו באזור הערבי, שהיווה כ­ 0 / ' 40 משטחה של הארץ . האזור הבריטי הנייטרלי הקיף כ­"' 439 מהשטח וכלל את ירושלים וסביבתה הקרובה ואת הנגב הדרומי, מרכיבים ודרום ים­המלח ודרומה . הן היהודים והן והערבים הביעו התנגדות לתכנית . בסיטואציה של ויכוח על דרך המאבק המזוין ושל מזימה מדינית לצמצום התחום היהודי בארץ­ישראל, עלה ערכה של ההתיישבות כדרך מאבק . בנסיבות שנוצרו, היא הוערכה כתגובה הולמת למצב החדש . מספר גורמים החלו מתכננים התיישבות באותם חלקי ארץ, שלפי תכנית מוריסוךגריידי, נועדו להיות מחוץ לאזור היהודי . ב­ 1 באוגוסט דן יוסף וייץ בנושא זה עם גרנובסקי ועם רענן וייץ, מזכיר המחלקה להתיישבות של הסוכנות . רעיונו היה להקים "עמדות" או "נעיצת קנים" של יישובים יהודיים באזור הערבי, דהיינו עלייה על הקרקע של חלקי גופים התיישבותיים כדי לקבוע עובדות יישוביות ללא ביטחון שבעתיד הקרוב אפשר יהיה לבססם ביישובי ...  אל הספר