ביטחון המצפים

58 הנגב בהתיישטת ובמלחמה ואישרו את עובדת קיומו והיחס אליו היה כאל כל יישוב יהודי . ב­ 31 במאי ביקרו בגבולות סגן מפקח המשטרה ] כנראה של נפת עזה [ , ואיש הקשר של הסוכנות לענייני הנוטרות וסוכם שחברים מגבולות יושבעו כנוטרים לאחר שתוקם תחנת נוטרים במקום . למרות שהיו שותפי סוד רבים לעלייה למצפים וההתיישבות לא נעלמה מעיני השלטונות, הרי מתוך רצון למנוע לחצים ערביים שעלולים לעורר את השלטונות לתגובה, הוקפד בחודשים הראשונים להתחלת הפעולה בנגב על חשאיות ועל אי­פרסומ . לאחר שנקבע מועד יציאת המתיישבים לגבולות, נאסר לפרסמו באיסור חמור וחברי הקיבוץ הוזהרו לבל ישוחחו על העלייה עם אנשים זרים . וייץ ציין ביומנו ב­ 19 באוגוסט, כנראה מתוך השתאות לתופעת ההדלפה, כי בעיתון "דבר" פורסמה ידיעה בדבר העלייה לעםלוג' . המאמץ שלא להבליט את הפעילות בנגב לא פסק . בתחילת אוקטובר 1943 שקל וייץ לבטל את חגיגת חנוכת הטירה בגבולות משום שנודע לו כי קיבוץ א"י ג' הזמין לטקס זה את מפקדי הצבא בסביבה . נימוקו נתן תוקף לקו הפעולה המינורי­ "איני רוצה להפוך את הענין לסנסציה בין האנגלים והערבים . רק בצניעות נוכל להמשיך בעבודתנו" . 54...  אל הספר