44 הנגב בהתיישבות ובמלחמה קבועה של כל מי שהטיף בעבר לחדור אל הנגב ולעשותו חלק מהמפעל הציוני . עתה לאחר ההחלטה כי הנגב הינו יעד חשוב במסגרת האסטרטגיה היישובית דרשה השאלה התייחסות עניינית יותר . הנושא נבחן עוד באפריל 1942 . באותה עת, רופין כבר פרש ממחלקת ההתיישבות של הסוכנות ועסק בעיבוד החלק הכלכלי של ההצעות שהוכנו לקראת ועידת שלום, אשר ציפו שתיערך לאחר המלחמה . עלמנת להכין תזכיר על אפשרויות ההתיישבות בנגב הוא יצא לסיור באזור, מלווה במשלחת מורכבת מאנשי מחלקת ההתיישבות, מטאורולוג ובוטנאי ויחד עמם יצא גם וייץ . המשלחת סיירה באדמות עסלוג / בארשבע ורפיח . ההתרשמות הכללית של חברי המשלחת מאיכות האדמות שנסקרו היתה אופטימית ולהערכתה רובן נמצאו ראויות לעיבוד . 12 בדיונים שנערכו תוך כדי הסיור ומיד לאחריו הועלתה השאלה כיצד ניתן לפתוח בפעולה התיישבותית . וייץ טען שתנאי מוקדם הוא סיום רכישת הקרקעות שבבעלות יהודית ורכישת הקרקעות שבהן היו ליהודים התקשרויות קודמות . לאחרמכן יש להקים עליהן "תחנות חווה", שלא יהיו רק תחנות ניסיונות במובן המקובל אלא גם יישובים עובריים . לפי הצעתו, העובדים ב"תחנות החוה" י...
אל הספר