| 349 להרמיש אשמה מצפה לדברים מסוג כזה . אז אולי כל דבר, אפילו רעש חזק או משהו לא צפוי, יגרום לך להרגיש נורא באותה תקופה ? ק' ריינר : נכון, אני מסכימה, אבל זאת היתה במובהק תחושת אשמה . אתה יודע, יש הרי כל כך הרבה סוגים של פחד . אתה שומע רעש פתאומי ומתעורר בך פחד מסוג אחד — וכשאתה הולך לרופא השיניים אתה נתקף פחד מסוג אחר . פחד מפני משהו רע שעלול לקרות . אבל זה היה פחד של אשמה . עשיתי משהו לא ראוי, ועכשיו הולכים לתפוס אותי, אתה יודע ; ככה הרגשתי, שתפסו אותי בביצוע פשע . ד' ויניקוט : כן, אני מבין את כוונתך ואשמח לדבר על זה איתך כי יש כאן משהו שמעניין אותי מאוד . כאשר במסגרת תפקידי כמשקיף ופסיכולוג וכיוצא בזה אני מדבר עם אימהות ואבות על ילדיהם, אני מגלה שלא משנה כמה אני נזהר, אני נוטה לגרום להם רגשות אשמה . אני משתדל לנסח את הדברים בצורה לא ביקורתית, ומנסה להסביר דברים ולאו דווקא לומר שדבר כזה או אחר הוא לא נכון וכן הלאה, ואף על פי כן אנשים לא מפסיקים לבוא אלי ולהגיד לי, "בכל פעם שאתה מדבר או בכל פעם שאני קורא משהו שכתבת, אני מרגיש 'רשע מרושע'", ולכן הבעיה הזאת מעניינת אותי . ק' ריינר : אז...
אל הספר