פרק 10: גישה קלינית לבעיות המשפחה: המשפחה (1959)

לחשוב על ילדים — לדבר עם הורים | 94 במעגל [ חברתי ] רחב יותר, מעגל הולך ומתרחב . אפשר להגדיר בגרות כצמיחה של היחיד ביחס לחברה בהתאם לגילו של הילד — צמיחה המולידה בסופו של דבר את יכולתו של היחיד להזדהות עם החברה בלי להקריב נתח גדול מדי של דחפיו האישיים . מטבע הדברים, הבגרות אינה מובילה את כולנו להיות אזרחי העולם . אפשר שתמיד * שחלקם לא זכו יהיו בקרבנו כמה אנשים דוגמת גילברט מאריי, להכרה, אבל ככלל מקובל עלינו שבגרות היא יכולתו של הפרט להזדהות ( ללא אובדן זהות אישית ) עם תת-קבוצה — אומה, גזע, מפלגה, אידיאולוגיה, דת או מיעוט נרדף . איננו מצפים לבגרות במונחים כאלה אלא לאחר שהיחיד סיים את תקופת ההתבגרות והחל לחשוב במונחים של הקמת משפחה תוך שיתוף פעולה של בן / בת זוג, כמובן . אף על פי שאתם בוגרים, בשנה הזאת אתם שוב חברים בקבוצה המלהיבה מכולן : אתם סטודנטים . אתם תורמים לחברה באמצעות הפוטנציאל שלכם . צר לי מאוד שמצב העניינים המשמח הזה עתיד בוודאות להסתיים . חברות נבדלות זו מזו בתמיכתן המודעת במשפחה בתור היחידה מן הסוג והגודל המתאימים לענות על צורכי הילד המגיח מתוך הקשר הדיאָדי עם אמו ומפתח את ...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ