פרק כ"ב: לגיטימציה חרות מתקבלת ומקבלת

הבגינים | 238 הממשלה אבא אבן, הרבנים הראשיים, ראש עיריית ירושלים, נשיא בית המשפט העליון ובגין, יו"ר תנועת חרות . על ארונותיהם של בני הזוג ז׳בוטינסקי שפכו אפר מקבריהם של שרה אהרנסון, טרומפלדור, שלמה בן-יוסף, חיילי הבריגדה העברית שנפלו באירופה, עולי הגרדום וחללי הפריצה לכלא עכו ואלטלנה, וכן אדמה מהר הזיתים ומהר ציון . את הטקס חתמה שירת "התקווה" . ההלוויה הממלכתית של ז׳בוטינסקי היתה נקודת המפנה . לאחר עשורים שבהם הוקיעו את הארגונים של תנועת ז׳בוטינסקי — בית"ר, אצ"ל, חרות ואנשיהם — זכה סוף-סוף מורם ורבם להכרה ממסדית כמנהיג ציוני רב-מעש . לפתע למדו המוני בית ישראל שז׳בוטינסקי היה מייסד הכוח הצבאי היהודי הראשון לצד טרומפלדור, שהקים את ההגנה בירושלים, שחזה את השואה, שזעק ליהודי אירופה לעלות לארץ, שנלחם על הגדרת המטרה הציונית הגלויה של מדינה יהודית ושהיה אביה של המחתרת שמרדה בבריטים . בהלוויה יצאו אל האור המוני אוהדי ז׳בוטינסקי ואוהדי אצ"ל, לח"י, חרות ובגין . קהל רב שבמשך עשרות שנים פחד להזדהות בגלוי עם המחתרות ועם ממשיכתן הפוליטית ועד אז אזר אומץ רק להצביע בקלפי החשאית . נכחו בה גם אזרחים מן ...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ