הבגינים | 188 לבלות במקום מיוחד", סיפרה אגסי על המשימה שהוטלה עליה . היא צייתה להוראה בהתרגשות . היא קנתה לעצמה לראשונה גרבי משי, "שבאותה תקופה היו יקרי המציאות", ושאלה מאחותה הקטנה שמלה הולמת . כשנכנסה למקום לא יכלה שלא להתפעל ממנו . מרחבת הריקודים החלה לאסוף מידע על המבנה, על 414 דרכי הגישה אליו ועל מספר הבריטים, היהודים והערבים ששוהים בו . בבוקר 22 ביולי 1946 יצאה שרה אגסי ליום עבודה שגרתי נוסף כמזכירה במשרדי קופת חולים בירושלים . באמצע היום הפתיע אותה שם יצחק אבינועם, מפקד אצ"ל בירושלים, שביקש ממנה לצאת מהמשרד . משימה חדשה הוטלה עליה, יחד עם חברה נוספת : לעמוד מול מלון המלך דוד, "לצפות לעבר בחורינו הנכנסים", ולחכות להנחיה ואז לטלפן למלון, לקונסוליה הצרפתית השכנה ולמערכת העיתון "פלסטיין פוסט", "ולהזהיר על הטמנת פצצות" . אגסי עמדה במשך זמן מה בעמדת התצפית שלה ליד בניין ימק"א וחיכתה בדריכות לבאות . באותן דקות נכנסו למלון שבעה אנשי אצ"ל . אחד מהם היה אחיה, יהושע גל . הם היו מחופשים למלצרים ערבים ונשאו עמם שישה כדי חלב מלאים ב- 350 קילוגרם של חומר נפץ ומצוידים במנגנון הפעלה עצמי . הם הנ...
אל הספר