| 167 מהורגי אריות למכילי אריות לוקה וסמסון החליטו למקד את תוכנית התמריצים בבעלי העדרים, כלומר, לשנות את הרווח שלהם מזימון הלוחמים . הם יצרו חלופה מושכת יותר . באספת קהילה סיפר סמסון לנכבדי השבט על תוכנית התמריצים : אם נכבדי השבט יימנעו מזימון הלוחמים הם יקבלו פיצוי תמורת הפרה המתה . האריה יישאר בחיים, ובמקרה שיחזור שוב ויהרוג עוד פרה, בעל העדר יפוצה גם תמורת הפרה הבאה ( תוצאה מס' 3 , בעץ המשחק שמתחת ) . בשעה שסמסון הסביר את התוכנית לוקה הבחין במבטים המבולבלים הלובשים סימני הבנה והסכמה . אחרי שנכבדי השבט יצאו, לוקה וסמסון התלבטו בשאלה אם יהיה די בתמריץ הזה כדי לשנות את התנהגותם של הנכבדים ואת המסורת ארוכת השנים של השבט . לגובה התשלום יש כמובן משמעות . אם פרויקט סימבה יציע סכום מופרז, נניח מיליון דולר לכל נכבד שלא זימן את הלוחמים, אין ספק שהתמריץ יעבוד . אבל אז הפרויקט יפשוט את הרגל עם הפרה המתה הראשונה, והבעיה לא תיפתר . לכן פרויקט סימבה שוקל את ערך השוק של הבהמה הרלוונטית ומפצה את בעליה בהתבסס על הסכום הזה . בהשוואה לרווח הכלכלי הגלום בתיירות האריות למסאי, הפיצוי הוא מחיר סביר . הפרוי...
אל הספר