98 הוא הדבר הזה : שדווקא בשעה שהמציאות נעלמת לנו לפתע מול העיניים, דווקא ברגע הזה אנו נוגעים במלוא מהותה . במהותה הריקה, הכאוטית . בכל שלמותה . 2 . מותו של אדם צעיר בן עשרים במותו, או בן מאה - מה כבר ההבדל ? שבן מאה, סיפור חייו נראה חתום : היה, עשה, נרשם בדברי הימים והלך . מותו של איש צעיר קוטע את העלילה . מבחינתנו - אנו, שחיים בביטחון שהננו הגיבורים בסרט על חיינו, ושהסרט לא יגמר לפני שנאמר את המילה האחרונה - בעינינו, מותו של אדם צעיר הוא יותר מסיפור ללא סוף ; הוא מזעזע את עצם התפיסה שיש בכלל סיפור . הכאב בא, כמובן, מהתנפצותה האלימה של האשליה . של הסיפור שלו, ויוצא מכך של הסיפור שלנו . קשה למצוא משמעות, אפילו שקרית, בחייו של מישהו שמת כה צעיר . והקושי הזה אוכל את נפשו של מי שנשאר מאחור . אם כי, אדם צעיר שמת - חייו נגמרו בדיוק באותו מקום שבו נגמרים כל הסיפורים על בני אדם : במוות . כמובן, כל הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו על חיינו הם אשליה . אם אכן יש סיפור אמיתי לחיינו, מעֵבר לרשימת הניצחונות וההפסדים, לא אנו כותבים אותו . אנחנו עדים לו, יכולים לקבלו או להתנגד לו, ובמקרה הטוב מצליחים לספ...
אל הספר