פָּעַל של שלב המעבר

חיבור ההכרעות לרבנו יעקב בן מאיר תם 250 מנחם ובין הפועל הנוטה . ר״ת מכנה את ‘צורת היסוד׳ — ‘פעל׳ . מונח זה מופיע תמיד בכל כתבי- היד המונחים לפנינו ( אוקספורד, פירנצה, פארמה, וטיקן ) בצורה ‘פעל׳ ואף לא פעם אחת בצורה ‘פועל׳ . מכיוון שר״ת מגדיר את ‘צורת היסוד׳ במבנה מורפולוגי של נטיית הפועל בעבר נסתר יחיד ( למשל נָבע, בָעה, שָחה ) , נראה שגם ‘פעל׳, הבלתי מנוקד בכתבי- היד, יש להגותו פָּעַל ולא פֹּעל . אי לכך הגדרתי את ‘צורת היסוד׳ כ׳פָּעַל של שלב המעבר׳ . אליבא דר״ת, הפָּעַל יכול להכיל בין שתיים לחמש אותיות, 19 ללא תלות במספר אותיות השורש הראשוני . הפָּעַל עשוי להכיל אותיות ‘משרתות׳, 20 הנוספות על אותיות השורש . הנה כמה דוגמאות המלמדות על הפָּעַל ועל היחס שבינו לבין השורש . א . ‘את מי רַצּוֹתִי׳ ( שמואל א יב, ג ) [ סעיף 61 ] — מנחם צירף בקבוצה אחת, תחת השורש ר״צ, את ‘רצּותי׳ עם פסוקים כדוגמת ‘ולא יסיף לִרצות עוד' ( תהלים עז, ח ) , אשר בהם לשורש ר"צ משמעות של הִתרצות הבאה לאחר כעס . דונש טוען כי פירושו של מנחם ל׳רצּותי׳ אינו מתאים להקשרו הענייני בפסוק, וכי לא ייתכן להשוות מבחינה דקדוקית בין...  אל הספר