שיר מקדים לדיון

231 פרק י : דרכי הבעה, מתודת כתיבה, לקסיקוגרפיה זאת מהמקום שבו הפסיק דונש לכתוב את שירו, היינו מהדיון ‘בעלי אספות׳ ( סעיף 69 ) . 25 ר״ת כותב את שירו עד הסעיף האחרון של החיבור . מבנה החריזה של ר״ת, כולל הברת ‘רים׳ האחרונה, זהה לזה של דונש . אשר לשתי הצלעיות האחרונות, לא תמיד הן קשורות לעניין הנידון . פעמים שהן נכתבות רק לצורך החרוז . למשל ‘אגורה היא מעה / כגרה משמעה / אכול לחם דמעה / שביעים נשכרים׳ ( סעיף 71 ) . להלן המאפיינים של תוכן שורת השיר המקדים . א . הצגת הפתרון — השיר מתאר את תמצית הכרעתו של ר״ת בוויכוח . למשל ‘וארמון הוא מבצר / ובו בתי אוצר / ובית עזרת מצר / ובתי החצרים׳ ( סעיף 75 ) . 26 ב . הצגת נימוק לפירושו של ר״ת שאינו מופיע בהמשך הדיון . למשל ‘ומם מעבור תורה / בפגרו פן תמרה / וְיֵשְׁתְּ שקר מורה / למים המאררים' ( סעיף 143 ) . 27 ג . לגלוג על אחרים — עקיצה או לגלוג על בעלי דעה שונה משל ר״ת . למשל ‘אסופות ואסיפים / כאמות הסיפים / ונרפים הם נרפים / אשר לא כן פותרים׳ ( סעיף 69 ) . 28 ד . שבח למנחם — למשל ‘מנחם לא כיזב / דבש מפיו יזב / היעזוב עוזב / שלגים מצורים׳ ( סעיף 133 ) ....  אל הספר