הפולמוס האנטי־נוצרי

חיבור ההכרעות לרבנו יעקב בן מאיר תם 220 בדיון שבהמשך, ר״ת צועד בעקבות סבו ואחיו . הדיון עוסק במשמעות ‘וּבְצוֹק׳, שהיא חלק מהצירוף ‘ובצוק העתים׳ . לאחר פירוש המילה, פונה ר״ת לבאר את שני הפסוקים הקשורים לעניין . אגב הביאור מוצא ר״ת בפסוקים תשובה לשני טיעונים נוצריים רווחים שהעסיקו את המשכילים היהודים באותה תקופה . הטיעון הנוצרי האחד הוא טיעון כריסטולוגי המזהה בטקסט המקראי את המשיח הנוצרי . הטיעון השני הוא טיעון היסטורי המאשש את העדפת האל את הנוצרים על פני היהודים . ‘וּבְצוֹק העתים׳ ( דניאל ט, כה ) [ סעיף 150 ] — במסגרת הדיון מפרש ר״ת פסוקים אחדים בספר דניאל : ‘״להשיב ולבנות ירושלים עד משיח נגיד״ ( דניאל ט, כה ) — והוא כורש, אשר נאמר עליו “למשיחו לכורש״ ( ישעיהו מה, א ) , וגם נאמר עליו “כל ממלכות הארץ נתן לי אלהי השמים״ ( עזרא א, ב ) . ומכאן תשובה למינים 17 שאומרים על הנוצרי “וישתחוו לו כל מלכים״ ( תהלים עב, יא ) ׳ . המשפט האחרון הוא מאמר מוסגר שאינו קשור לדיון, והוא נכתב בעקבות אזכור הפסוק ‘כל ממלכות הארץ׳ וגו׳ . ר״ת טוען שנגד הפירוש הנוצרי הרואה במושא של הפסוק ‘וישתחוו לו כל מלכים׳ את ה...  אל הספר