ו. לקסיקוגרפיה

205 פרק ח : השפעת מגמת החיבור על הדיון הפרשני ( 1 ) ‘עלה עָשָׁן באפו׳ ( שמואל ב כב, ט ) [ סעיף 136 ] — מנחם הפריד בין ‘עלה עשן באפו׳ לבין ‘ויעל עשנו כעשן הכבשן׳ ( שמות יט, יח ) . דונש סבור כי יש לצרף את שני הפסוקים לקבוצה אחת . דונש מוסיף ואומר שאי אפשר להניח ש׳עלה עשן באפו׳ הופרד על ידי מנחם מהקבוצה הראשונה בגלל היותו מטפורה, שכן במקרה אחר, המטפורה ‘ואש מפיו תאכל׳ ( שמואל ב כב, ט ) לא הופרדה על ידי מנחם ( עמ׳ 65 ) מהקבוצה שעניינה אש ממש . ר״ת מכריע כמנחם : ‘כי עשן כבשן — נראה לעינים, ו״עלה עשן באפו״, “יעשן אף״ ( דברים כט, יט ) [ … ] דוגמא לחימה ולא ייראה לעינים׳ . ר״ת מבהיר כי מנחם חילק בין הקבוצות על פי מבחן של ראיית העשן . בקבוצה הראשונה ( ‘כעשן הכבשן׳ ) העשן הוא ממשי ונראה . לעומת זאת, בקבוצה השנייה ( ‘עלה עשן באפו׳ ) העשן הוא מטפורי ובלתי נראה . אשר לדוגמת האש שהביא דונש, שבה לא הפריד מנחם בין אש ממשית ונראית לאש מטפורית, אומר ר״ת : ‘שניהם דוגמת אש לשניהם . כי כל עיקר מלאכת שמים ודמות גבוה, כמראה אש להם וענין אחד לשניהם׳ . כלומר גם אש של ‘גבוה׳ נראית לעין כמו אש רגילה, ועל כן לא ה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן